פרסומים בנושא: ספרי ילדים

בבו-צץ

יום שני, 29 באפריל, 2013
בבו-צץ

בבו-צץ

"גִּילִי כָּל הַיּוֹם צוֹחֶקֶת/ בַּמִּלִּים הִיא מְשַׂחֶקֶת" – כך מתחיל הסיפור שעוסק באחת התופעות השכיחות בשלבים המוקדמים של רכישת השפה, כאשר אותה מילה משמשת את הילד למספר עצמים או מושגים. בני המשפחה נאלצים אז לנחש בכל פעם למה הייתה הכוונה: אוֹמֶרֶת גִּילִי בַּבּוּ צֵץ/ וְכָל הַבַּיִת מִתְרוֹצֵץ./ "גִּילִי, מַה זֶה בַּבּוּ צֵץ/ אוּלַי זֶה פִּיל, אוּלַי זֶה עֵץ?".

היכולת לתקשר עם הסביבה באמצעות מילים ושפה היא תהליך מופלא וייחודי לבני אנוש ומהווה בסיס חשוב לפיתוח יכולות חברתיות ולטיפוח החשיבה של ילדים צעירים. בשלבים הראשונים של התפתחות הדיבור הילדים מפיקים הברות חוזרות, כמו: בָּא – בּוּ – בָּא – בָּא… כך גם הגיבורה שלנו גילי: "אַבָּא, בַּבּוּ אַבָּא בּוֹם"/ הִיא מְקַשְׁקֶשֶׁת כָּל הַיּוֹם". החיזוקים שהילדים מקבלים לניסיונות שלהם לתקשר עם הסביבה, מעודדים אותם לחזור על הברות ולתת שמות. תחילה לעצמים: "אַבָּא בּוּק, בַּבּוּ בּוּק"/ כָּךְ קוֹרֵאת הִיא לַבַּקְבּוּק". ואחר כך לפעולות מחיי היומיום: "בַּבּוּ אַבָּא, טוּל, טוּל, טוּל"/מָתַי נֵצֵא כְּבָר לְטִיּוּל". מילה אחת מכילה לפעמים משפט שלם או הקשר רגשי מורכב יותר: "בַּבּוּ אַבָּא, אַבָּא בּוּק"/ בּוֹא לְגִילִי תֵן חִבּוּק".

במרכז העלילה עומד החיפוש אחר מה שגילי מכנה ה"בַּבּוּ-צֵץ" או לפעמים ה"צֵץ" ובניסיונות בני המשפחה לגלות למה היא מתכוונת. הסוף הטוב מגיע עם האח הקטן שמבין את שפת אחותו ומסתיים במשפחה השמחה. הסיפור מתאר חוויה שכיחה מתוך חיי ילדים צעירים – החיפוש אחר המוצץ ומאפשר הזדהות עם הגיבורה ועם בני משפחתה. המילים מתנגנות בחריזה ובחזרות רבות, בסגנון האופייני לספרות ילדים ופעוטות.

במהלך הקריאה כדאי להבליט את המקצב הקצר של הסיפור, להוסיף לו מימד מוזיקלי ולשתף את הילדים בהשלמת המשפטים החוזרים והמחורזים כדי להעשיר את שפתם.
ניתן לשנות או להמשיך עם הילדים את הסיפור תוך כדי שימוש בהברות חוזרות או מילים ראשונות שהילדים שלכם משמיעים בבית, הן כמשחק מבדר והן כאימון מחויך במילים בעלות צליל דומה לקידום השפה והתקשורת. בשלב מתקדם יותר של התפתחות השפה, לשחק לפעמים במשחקי ה"מה זה?" ולנחש למה התכוונו בשמות המיוחדים שנתנו לעצמים. להציע [או לנסות להביא אותם] כל מיני שמות לעצמים שבבית, ולהתחלף בתפקידים. גם הטעויות יכולות ליצור חוויה מצחיקה המחזקת את הקשר בין שפת הילד להבנת ההורים.

קריאה מהנה
ד"ר פנינה פרנקל – פסיכולוגיה התפתחותית חינוכית.

שתי סבתות לשירה אחת

יום שני, 29 באפריל, 2013

שתי סבתות ושירה אחת

שתי סבתות ושירה אחת

flyerאיורים מירל גולדנברג

מה קורה לילדה שיש לה שתי סבתות שונות מאד, ששורשיהן בארצות רחוקות, והן מביאות איתן מנהגים, שפות ותרבויות ממקומות אחרים.
הסיפור הזה לקוח מחיי היום יום של הרבה ילדים בעולם, הגדלים במשפחות שיש בהם הרכבים שונים של סבתות: סבתא מרוסיה עם סבתא ממרוקו, סבתא מצרפת עם סבתא מתימן, סבתא מישראל עם סבתא מאתיופיה והרשימה של האפשרויות ארוכה ומגוונת מאד.
הגורם המאחד את כל הסבתות היא האהבה שלהן לנכדה המשותפת. כל סבתא אמנם מושכת אותה לצד שלה: "זוֹ מוֹשֶׁכֶת לְשָׁם, וְזוֹ מוֹשֶׁכֶת לְכָאן, זוֹ גּוֹרֶבֶת גֶּרֶב, וְזוֹ רוֹכֶסֶת רוֹכְסָן." ורוצה להיות מעורבת ומשפיעה על נכדתה. אבל הן מוכנות ומזומנות תמיד להתאחד בשבילה. והנכדה, היא מקבלת מכל אחת מהן את המיוחד שהיא יכולה להציע, אך בו זמנית, מבקשת שיקבלו אותה כישות עצמאית, עם החלטות משלה.
התפיסה הרב-תרבותית מניחה כי האדם, וכמובן גם הילד, יכול להיות שותף בכמה הקשרים ומעגלים של זהויות, ולנוע בחופשיות ביניהם. וזה מה שקורה גם לשירה ולילדים כמוה שיש להם תפקיד חשוב בגיבוש הזהות של התרבות החדשה שנוצרת בתוך המשפחה.
הקשר המיוחד בין הסבתא והנכד עונה על צרכים חשובים בהתפתחות הרגשית של הילדים. היא פנויה אליו ומקבלת אותו כמו שהוא. ממנה הוא מקבל חום ואהבה ללא תנאי והעידוד שלה תורם לביטחונו העצמי ולגיבוש האני המיוחד שלו.
ילדים יודעים ואוהבים לספר על הסבתות שלהם: מה הם אוהבים לעשות איתן, מה הן מביאות איתן כשהן מגיעות, מה הם, הילדים, עושים בשבילן.
האיורים של המאייר מירל גולדנברג, שמדגישים את הדינמיות ובעיקר, את ההומור של הסיפור שמהוה הזדמנות לסבתות וגם לסבים לשבת עם הנכדים לקרוא, לשוחח, לחייך ולצחוק ביחד.
קראו בהנאה
ד"ר פנינה פרנקל www.pnina-frenkel.com

דנה מעופפת עם פיה מכושפת

יום שני, 29 באפריל, 2013

דנה מעופפת עם פיה מכושפת

דנה מעופפת עם פיה מכושפת


דָּנָה מְעוֹפֶפֶת עִם פֵיָה מְכֻשֶּׁפֶת כָּתְבָה: פְּנִינָה פְרֶנְקֶל אִיְּרָה: כְּרִיסְטִינָה קַדְמוֹן הוֹצָאָה לָאוֹר: יָקִינְטוֹן סְפָרִים

הסיפור פותח בנסיכה דנה, ש"אָהֲבָה עִם חֲבֵרִים לִהְיוֹת", אלא שיום אחד חל בה שינוי, והיא מרגישה ש"לִהְיוֹת תָּמִיד יַחַד זֶה דֵּי מְעַיֵּף" והיא שוקלת לצאת ולחפש לעצמה "מָקוֹם שָׁקֵט וּמְיֻחָד, לִהְיוֹת עִם עַצְמִי בְּלִי אַף אֶחָד". וכיוון שמדובר באגדה דמיונית, החלום שלה עומד להתגשם באמצעות פיה שמגיעה ולוקחת אותה במסע מרתק מכוכב לכוכב. לבסוף היא חוזרת לארמון שעזבה, כי "נִמְאָס לָעוּף בֵּין כּוֹכָבִים מוּזָרִים, כֻּלָּם בַּסּוֹף הַבַּיְתָה חוֹזְרִים".

הסיפור מיידע את הילדים לעמימות הקיימת בחיים שלנו ולהחלטות שצריך לקבל במצבים, שאין בהם אמת אחת. הוא מאפשר לילדים להזדהות עם דמות מתלבטת, מעשיר אותם בחוויות, ומגלה להם אפשרויות שונות להגשמת שאיפות כמוסות בעולם הפיות והכוכבים שהילדים אוהבים.

pnina@macam.ac.il

03-6998973 ; 052-5407667

שתי סבתות ושירה אחת

יום שבת, 30 ביוני, 2012

שתי סבתות ושירה אחת

שתי סבתות ושירה אחת
כתבה פנינה פרנקל
איורים מירל גולדנברג

מה קורה לילדה שיש לה שתי סבתות שונות מאד, ששורשיהן בארצות רחוקות, והן מביאות איתן מנהגים, שפות ותרבויות ממקומות אחרים.
הסיפור הזה לקוח מחיי היום יום של הרבה ילדים בעולם, הגדלים במשפחות שיש בהם הרכבים שונים של סבתות: סבתא מרוסיה עם סבתא ממרוקו, סבתא מצרפת עם סבתא מתימן, סבתא מישראל עם סבתא מאתיופיה והרשימה של האפשרויות ארוכה ומגוונת מאד.
הגורם המאחד את כל הסבתות היא האהבה שלהן לנכדה המשותפת. כל סבתא אמנם מושכת אותה לצד שלה:"זוֹ מוֹשֶׁכֶת לְשָׁם, וְזוֹ מוֹשֶׁכֶת לְכָאן, זוֹ גּוֹרֶבֶת גֶּרֶב, וְזוֹ רוֹכֶסֶת רוֹכְסָן." ורוצה להיות מעורבת ומשפיעה על נכדתה. אבל הן מוכנות ומזומנות תמיד להתאחד בשבילה. והנכדה, היא מקבלת מכל אחת מהן את המיוחד שהיא יכולה להציע, אך בו זמנית, מבקשת שיקבלו אותה כישות עצמאית, עם החלטות משלה.
התפיסה הרב-תרבותית מניחה כי האדם, וכמובן גם הילד, יכול להיות שותף בכמה הקשרים ומעגלים של זהויות, ולנוע בחופשיות ביניהם. וזה מה שקורה גם לשירה ולילדים כמוה שיש להם תפקיד חשוב בגיבוש הזהות של התרבות החדשה שנוצרת בתוך המשפחה.
הקשר המיוחד בין הסבתא והנכד עונה על צרכים חשובים בהתפתחות הרגשית של הילדים. היא פנויה אליו ומקבלת אותו כמו שהוא. ממנה הוא מקבל חום ואהבה ללא תנאי והעידוד שלה תורם לביטחונו העצמי ולגיבוש האני המיוחד שלו.
ילדים יודעים ואוהבים לספר על הסבתות שלהם: מה הם אוהבים לעשות איתן, מה הן מביאות איתן כשהן מגיעות, מה הם, הילדים, עושים בשבילן.
האיורים של המאייר מירל גולדנברג, שמדגישים את הדינמיות ובעיקר, את ההומור של הסיפור שמהוה הזדמנות לסבתות וגם לסבים לשבת עם הנכדים לקרוא, לשוחח, לחייך ולצחוק ביחד.
קראו בהנאה
ד"ר פנינה פרנקל www.pnina-frenkel.com

ניב הפיל רוצה להיות מציל

יום שבת, 16 באוקטובר, 2010

niv2

כתבה: פנינה פרנקל, איורים: טלי מנשס

פַּעַם נִיב הַפִּיל רָצָה לִהְיוֹת מַצִּיל, אֲבָל לֹא יָדַע כֵּיצַד לְהַתְחִיל". 

כך מתחיל סיפור בחרוזים על חברות ועזרה הדדית שעלילתו מבדרת ומלאת הומור. הרצון להיות "המציל" בעל סמכות ותפקיד מוגדר הוא מקור להזדהות על ידי ילדים רבים. "אַל תִּצְטַעֵר, נִיב הַפִּיל… מִי שֶׁכָּכָה עוֹזֵר הוּא סוּפֶּר-מַצִּיל!" מבטיחים לפיל ידידיו בבריכה. כי העזרה הממשית בחיי היומיום, היא החשובה. באמצעותה רוכש ניב ידידים אמיתיים והקוראים זוכים בשלל הפתעות וחוויה ספרותית מחויכת.

מאמר שהתפרסם על הספר במוסף תרבות של "מעריב"

M2180-651 300-465 310-013 1Z0-522 C4040-332 JK0-702 HP0-775 HP0-P19 C2010-517 C2040-910 000-210 HP0-765 352-011 000-119 C9010-030 351-080 HP0-S32 250-511 650-663 310-231 310-200 1Z1-042 1Z0-231 E20-538 310-625 000-286 M2090-194 MB4-213 HP0-092 NVD-001 HP0-286 1Y0-306 000-879 70-122 C2090-620 9A0-170 920-161 S10-201 000-046 A2030-283 HP2-K18 000-539 1Y0-613 050-719 ES0-002 M2040-671 1Y0-992 HP0-603 P4110-001 9A0-306 HP2-H36 1Z0-869 A2180-379 GE0-707 C2040-926 A4040-108 920-160 C2040-921 920-241 1Z0-001 642-270 1Z0-041 000-220 HP0-210 C2140-051 E20-616 P6040-014 050-832 MB2-704